Search

אז אחרי למעלה מעשור במגמת המוזיקה בבית הספר רעות לאמנויות, אני מגשים חלום, חלום בו אוכל לממש את החזון - חזון חינוכי מוזיקלי, ומהשנה הקרובה אני הולך לרכז את מגמת המוזיקה השש שנתית.

מגמת המוזיקה, שעברה תמורות רבות, שינתה צורתה לפני שנתיים וגוייס צוות מורים מעולה, בהובלתו של תומר הישג.

הצוות שהוביל את מגמת המוזיקה בתיכון עד לפני שנתיים - דני עקיבא, חיים פרמונט, נעמי ליף, ברק טל, אמיר ברנהרד, אירנה גלפנד וזיו קוזוקרו- צוות מקצועי מאוד , בנה את היסודות, הוביל ולימד דורות רבים של מוזיקאים צעירים - השאיר בסיס רציני מאוד, עליו ניתן להשען ולפתח בהמשך הדרך.

מגמת המוזיקה בחטיבת הביניים, שאותה ריכזו - עטרה איזקסון, איילה קלינגמן, דן שגיב, טלי וייסמן וגם אנוכי- הפכה למגמה בולטת ויוצאת דופן בנוף מגמות המוזיקה בחטיבות הביניים. במגמה, צוות מורים ותיק שמלווה אותה מהקמתה.

עתה אנו יוצאים לדרך חדשה, בה מאוחדות 2 המגמות יחד, למגמה אחת שש שנתית.

יחד איתי, תרכזנה את המגמה 2 מורות מאוד ותיקות ומנוסות - בחטיבת הביניים הגב ולריה ברוסקין (מנהלת את מחלקת הפסנתרנים, אחראית על הרכבי הביצוע השש שנתיים) ובתיכון הגב אירנה גלפנד (מורה ותיקה מאוד לתיאוריה, הרמוניה, פיתוח שמיעה, וסולפז).

במגמה כיום צוות מורים משובח, בניהם מיכאל שנהב, זהר שרון, תומר הישג, דניאל קרוגלוב, אלינור זון, טלי וייסמן,אמיר ברנהרד, נעמי רוגל, סלווה פייגין, בלה פוריסמן,דן כהן, גידי הברט ואופיר אילזצקי.

יש לנו כ 180 תלמידים, 4 תזמורות, 2 מקהלות, הרכב קומבו גאז, אנסמבל רב תחומי, כיתת אופרה, צוות כנרים, אנסמבל גיטרות, הרכבים קוליים, הרכבים קאמריים ועוד אינספור הרכבים מגוונים.

תלמידי המגמה משתתפים בפרקטיקום - שיתוף פעולה בין מגמת המוזיקה לתזמורת הסמפונית חיפה - בו התלמידים משולבים בקונצרטים בתוך הסדרות - כנגנים מן המניין.

מגמת המוזיקה, בהיותה מגמה ייחודית, מובילה בארץ בכמות התלמידים הניגשים לבגרות בקומפוזיציה (בשנה האחרונה ניגשו 11 תלמידים לבגרות עם הישגים יוצאים מן הכלל). מידי שנה המגמה מעלה קונצרט שכולו יצירות מקוריות- החל ממבצעים בודדים, דרך הרכבים קאמריים מכל הגדלים עד לתזמורת המלאה.

כיתת האופרה העלתה השנה אופרה בהפקה מלאה - דידו ואינאס מאת פרסל. את זמרי כיתת האופרה ליוותה מקהלה ותזמורת מלאה מתוך תלמידי המגמה ועל הכל ניצח תלמיד כיתה יב !!! הפקה חלוצית מהסוג שלא הועלתה באף מגמת מוזיקה לפני כן.

תלמידי המגמה מעלים מידי שנה 2 קונצרטים גדולים ו2 קונצרטים קאמרים .

בסוף כל שנה מועלות 2 הפקות ענקיות משולבות עם כלל מגמות בית הספר- הפקת תלמידי כיתות ט לרגל המעבר מחטיבת הביניים לתיכון והפקת תלמידי יב- לרגל סיום לימודיהם בבית הספר.

תלמידי המגמה יוצאים לצפות כל שנה באופרה, קונצרטים שונים-תזמורת סמפונית חיפה, התזמורת הפלהרמונית הישראלית, תזמורת המהפיכה, כיתות אמן ועוד.

תלמידי חטיבת הביניים יוצאים מידי שנה ליום מגמה שלם בו משולבות פעילויות מכל תחומי האמנות ותלמידי התיכון יוצאים ליומיים בהם משולבות חזרות על יצירות המקור שנכתבות במגמה- שלבסוף מתאגדות לקונצרט מיוחד מסוגו.

ועוד ועוד ועוד.

אז נתמזל מזלי להוביל מגמת מוזיקה עצומה- אימפריה של עשייה וחינוך מוזיקלי.

אני מבקש להודות לקודמי -דני עקיבא, תומר הישג, עטרה עיזקסון, איילה קלינגמן, דן שגיב, טלי וייסמן - על פועלכם היוצא מן הכלל בבניית והובלת המגמה.

אני רוצה להודות להנהלת בית על התמיכה והקרקע לפעילות הענפה.

ֿאז עתה רק נותר לי לצפות בכליון עיניים ל1 לספטמבר, לצאת לדרך עם כל התוכניות הנפלאות עליהן עמלנו כל הקיץ - לעוד שנה נפלאה עם התלמידים הנהדרים שלנו.

הצלחה גדולה לכולם.

https://www.colbonews.co.il/education/52572/

מגמת המוזיקה בבית הספר רעות לאמנויות בחיפה - הינה המגמה אולי המשמעותית ביותר בתחום המוזיקה האמנותית המקצועית בישראל. המגמה מספקת תשתית ללימודי קומפוזיציה באופן שכל אקדמיה מכובדת למוזיקה הייתה מתגאה בו. במגמה צוות מורים מהמובילים- כ״א בתחומו- אשר מספקים קרקע מקצועית לפריחת הכשרונות הצעירים הרבים הלומדים בבית הספר. לא בכדי, מהמגמה הזו , הוגשו השנה לבגרות בקומפוזיציה למעלה מ50 אחוז מכלל הניגשים בארץ.

המוזיקה מתפתחת ומתקדמת בזכות ההלחנה - שבלעדיה המוזיקה נשארת במקום ואינה נושמת. בכדי שתהיה הלחנה, יש לספק פלטפורמה לביצועים- שכיום לצערי הרב נדחקת לשוליים- אולי בשל ענינים תקציביים, אולי בשל ה״חשש״ האינסופי מהקהל שלא יגיע, אולי בשל העובדה שיש מלחמה אדירה של המלחינים על כל ביצוע ואולי בשל ההפרדה המהותית בין המלחינים למבצעים.

במגמת המוזיקה בבית ספר רעות לאמנויות, מספקים תשתית נהדרת להתפתחותם של המוזיקאים כמבצעים- מלחינים. השנה, יזם ד״ר תומר הישג מרכז המגמה השש שנתי, פרוייקט ייחודי וחלוצי בו ניתנת במה לכל היצירות שהולחנו ע״י התלמידים - התלמידים כותבים בליווי מורי הקומפוזיציה לאורך השנה , ואז בסיומו של התהליך יצאו כל תלמידי המגמה ליומיים מרוכזים בקונסבטוריון עכו, יומיים שבהם התקיים מרתון חזרות על יצירות המקור- בין לבין מורי הצוות העבירו סדנאות מעניינות - פלדנקרייז, קצב, ניצוח ועוד . לאחר היומיים המרוכזים, התכנסו כולם באולם הקונצרטים ויצאו למסע בן 4.5 שעות שבו הוצגו 38 יצירות מקור!!!!!!! יצירות להמון סוגים של הרכבים -יצירות סולו לכלים בודדים, דואטים, טריו , קוורטטים, חמישיות, הרכבי שירה, תזמורת - מכל וכל. היה שם ערב רב של סגנונות הלחנה- טונלי וא- טונלי, הדהדו להם אקורדים משולשים לצד קוורטיאלים שחיו בשלום רב עם קלסטרים. עורבבו שם תקופות - רנסנסי, קלאסי, רומנטי ומודרני, מוזיקה ליטורגית, טקסטים מקוריים, מוזיקה לירית לצד מוזיקה קצבית ועוד ועוד.

האגו הונח בצד והמוזיקה דיברה לבד במשך 4.5 שעות. איני חושב שיש מקום נוסף ( כולל באקדמיות למוזיקה ) שניתן בהן ביטוי כה נירחב ומקום כה חשוב לדבר שלצערי נזרק לשוליים - היצירה של מוזיקה חדשה, אמירה אישית והכל בביצועים מקצועיים לגמרי.

יש לי הזכות להיות חלק מהפלא הזה, מגמת המוזיקה של בית הספר רעות לאמנויות בחיפה, להיות חלק מהמקום המוביל את דורות המוזיקאים המקצועיים הבאים, חלק מהמקום המוביל בתרבות המוזיקה הישראלית.

יש לי הכבוד לעבוד לצד מוזיקאים, אנשי חינוך מהרמות הגבוהות ביותר.

צוות מורי הקומפוזיציה-

מיכאל שנהב, זהר שרון ואביה קופלמן.

מעל הכל - התלמידים מדהימים והמוכשרים.

היה יוצא דופן. ממתין בקוצר רוח ל״קומפועכו 2״ - 2020.

דוד

באחד משדות התעופה נתקלתי בתופעה מעניינת, בה לא פגשתי אפילו אדם אחד בכל שרשרת המזון המקובלת בדרך לטיסה. לא היה מי שישאל אותי אם ארזתי לבד, לא היה מי שביקש ממני לראות דרכון ואפילו שקלתי ברצינות לשבת על המזוודה כשהונחה על המשקל ולו רק בשביל שיגיע אחד מאנשי צוות הקרקע- שאוכל להתווכח קצת עם מישהו-בשר ודם- על תשלום האובר ווייט. לאחר שהשתעשעתי לי קצת עם המכונות, עלתה בי מחשבה. אני בשממה אנושית.

כמו אותו צוות שהיה אמור לקבל את פני, אט אט מוחלפים להם צוותים שלמים ברובוטים. ברור לגמרי- האדם מפתח טכנולוגיה, כזו שאמורה לזרז חישובים ולקצר תהליכים אך בסופו של יום, פעולות רבות שאדם היה עושה בעצמו, מוחלפות ע"י אותה מכונה "טיפשה"- כזו שאט אט מחליפה מקצועות "טיפשים". ברור, הרי היא לא דורשת פנסיה, תנאים סוציאלים, העלאה במשכורת, חופשות לידה, מילואים ועוד כל מיני הצקות אחרות.

ואז חשבתי לי מהו בעצם מקצוע "טיפש"? כזה שהמכונה ה״טיפשה״ תדע לעשות?

זה זרק אותי למקום יותר רלוונטי עבורי- האם ישנם כיום תלמידים שהולכים לבית ספר ואולי לומדים דברים שאוטוטו לא יזדקקו להם? ואז חידדתי לעצמי- הרי התכנים זמינים כיום לכל דורש- ובאופן מידי ולכן -אולי- מה שאמור בית הספר ללמד הוא אופן ההתבוננות וההתמודדות עם התכנים. ואז העמקתי לי עוד- הרי כל שאלה שיש לה תשובה אחת בלבד, אינה מותאמת לצורת ההתמודדות הנדרשת כיום עם המציאות- כי הרי שאלות עם תשובה אחת תפתרנה מהר יותר ויעיל יותר ע"י קופסת הפח הטיפשה. כלומר, יתכן שאלפי מוחות, ששוקדים כיום ללמוד למבחן בו יענו נכונה על התשובה הנכספת, בעצם לא לומדים את הדבר הנכון- אותו הדבר שבעוד 20 שנה יזדקקו לו בכדי להשאר במעגלי העבודה??

ואז חזרתי לי למציאות שלי, בה מגמות המוזיקה נסגרות השכם וערב, מציאות בה כל מקצוע אחר "חשוב" בעל תשובה אחת נכספת, דורס באלגנטיות פעילויות של מגמת המוזיקה-

מין פרדוקס מוזר, כי הרי מה מלמדת מגמת המוזיקה את החבר בה?

מהיום הראשון של המוזיקאי, נדרשת ממנו חריצות והתמדה בכדי להיות קיים. נדרשת יצירתיות כחלק בלתי נפרד מהפעילות היומיומית. נדרשת יכולת עבודה בקבוצה, תוך כדי שיוף ושמירת הייחודיות האינדיבידואלית. נדרשת מידה רבה של צניעות וכבוד לאחר, לעיתים רבות -ככל שיהיו גדולים יותר כך יעצימו את כולם. היזמים שבחבורה, המשקיענים, בעלי החשיבה הייחודית, יזכו מהר מאוד להכרת הסביבה.

לפני כל מופע, קונצרט, מוצבים אתגרים הדורשים היערכויות לוגיסטיות רבות בהן כולם חייבים לקחת חלק; החל מבניית הקונספטים ,המחוייבות ההדדית, החזרות המרובות ועד סחיבת הציוד. כל אתגר כזה תומן בחובו התרגשות גדולה לקראת, סיפוק בלתי נתפס אחרי וחוויה כמעט היפנוטית תוך כדי( המופע )- כלומר התמורה לעבודה מיידית ואינה נמדדת כלל בערכים כספיים. מגמת המוזיקה מביאה איתה נחמה אנושית ותעסוקה בה אדם מחוייב לפגוש אדם- היא מאלצת את התלמידים (אט אט אילוץ זה הופך לרצונם החפשי) לפגוש את חבריהם - במובן הפיזי ובטח שבטח שלא במובן הפיזי.

שלא לדבר על בניית חברה הצורכת והמייצרת תרבות, חברה ערכית, מוסרית, חברה חושבת, ביקורתית ומתפתחת וכו וכו וכו .

פתאום חשבתי לי, שהרי מגמת המוזיקה היא אחת ממגמות העתיד. היא נותנת ארגז כלים, שבזכותו יוכל אותו תלמיד, גם אם לא יעסוק כלל במוזיקה, לעמוד מול מציאות מורכבת, מול אתגרים רבים, מול חברה מתוחכמת,יוכל לעמוד ממול, להתמודד,לקבל החלטות, להתאים עצמו, להיות יצירתי, אידיוידואל בתוך הסביבה, ליזום, לדחוף, לסנן רעשי רקע מיותרים ולסלול עבור עצמו את המסלול הנכון לו- מסלול כזה ששום רובוט לא יוכל לעשות- אותו מקום שבו אין תשובה בינארית.

אני מניח שיהיו רבים שהחשיבה על מגמת מוזיקה כשוות ערך למקצועות אחרים נחשבים, תהיה קשה- זה בסדר. גם פעם היינו הולכים לחנויות דיסקים, מאזינים בשקיקה בפינות ההשמעה, קונים אלבום, מתרגשים מקילוף הניילון ומהחוברת בפנים וצורכים מתעשיית הדיסקים העצומה עד שהאמפריות האלו...נמחקו כלא היו.

חישבו שאולי היום יש מקצועות שככ קשה להתקבל ללימודים אליהם היום, מקצועות שנחשבים ליציבים כלכלית, לכאלו הנותנים ״מעמד״ - כמה כאלו -אולי- לא יהיו רלוונטים כלל בעוד 20-25 שנים - כשהתלמידים של היום יהיו בני 35-45, באמצע החיים....

נק' למחשבה .