• אדוה לוטן

כח העל שלי נגד שקרנים הוא אוריינות מידע

הפוסט הזה נכתב בהשראת כמה שבועות אינטנסיביים מאוד שסבבו סביב נושא החיסון לפוליו, אבל זה לא הנושא שלו. הוא קשור לחינוך, חשיבה ביקורתית, כשלים לוגיים, אוריינות וגוגל. בפעילות שלי בקבוצת הורים מדברים על החיסון לפוליו ובקבוצות אחרות הקשורות לנושא בפייסבוק אני נתקלת בהמון אנשים מבולבלים, שמוצפים במידע סותר ומפחיד ואינם מסוגלים לקבל החלטה. לפני הכל אני חייבת לומר שאני מאוד מבסוטית מכך שיש כל כך הרבה אנשים שמתעקשים ללמוד ולקרוא כדי לקבל החלטה המבוססת על מידע. זה נהדר בעיני, גם אם אני לא מרוצה מהנסיבות שבגללן זה קורה. אני חושבת שחלק גדול מהקושי שלהם נובע מכך שאין להם מספיק כלים לשפוט את המידע שמגיע אליהם. לא חייבים להיות מומחים לנושא כדי לעשות את זה, אבל כן צריך לדעת להפעיל כמה מיומנויות של חשיבה ביקורתית.

critical thinkingcritical thinking

סיפרתי פה בעבר שאני לומדת לתואר שני במדעי המידע. מדובר בתחום שכולל תחתיו נושאים שונים, ואחד מהם הוא מידענות. מידענות, על-פי וויקיפדיה, היא “שימוש מושכל במידע, על סוגיו וייצוגיו השונים, על מנת להשיג יעד מוגדר”. מידען הנדרש לספק מידע בנושא מסויים, אמור לאתר את מקורות המידע המתאימים והאמינים ביותר, לזהות את המידע המתאים, לעבד ולהגיש אותו בהתאם לצורך.

מצד אחד, אנחנו חיים בעידן שבו יש כל כך הרבה מידע, שאין ספק כי נדרשת יד מקצועית שתסייע למצוא את המידע שאנחנו צריכים. מצד שני, הנגישות למידע, בעיקר באדיבות גוגל, מעלה ספקות האם באמת צריך התמחות כזו, או כפי שאמרה חווה, חברתי ללימודים: “מי צריך מידען כשכל עובד רק צריך לפתוח את גוגל…”.

כן, גוגל הוא כלי נפלא. היכולת להגיע בשני קליקים למידע בכל נושא, בכל זמן ומכל מקום, היא לא פחות ממופלאה. אבל היא יוצרת אשליה בעייתית מאוד. קודם כל, עם כל היתרונות שלו, לגוגל יש לא מעט חסרונות: הוא מאפשר להגיע רק לחלק מהמידע הקיים ולא לכולו, כך שייתכן והמידע המבוקש בכלל אינו נגיש דרך גוגל; הוא מדרג מידע בעיקר לפי פופולאריות* ולא לפי אמינות; הוא מאפשר למצוא דפים, לא תשובות, כך שיתכן ותתקבל תוצאה שהיא אולי נכונה אבל חלקית בלבד.

גם מי שאינו מידען או נעזר בכזה, יכול וצריך לאמץ כלים בסיסיים של אוריינות מידע. לדעתי מדובר במיומנות בסיסית שיש ללמד בבתי הספר מגיל צעיר**.

לא כל פיסות המידע נולדו שוות

ממש כפי שקל למצוא היום מידע, קל גם לפרסם מידע. רוב המידע שנמצא ברשת לא עבר סינון ובדיקה ולכן כשמוצאים מידע צריך קודם כל להעריך אותו ולדעת מה הוא “שווה” והאם אפשר וכדאי להסתמך עליו. שימו לב שגם אם מידע שמצאתי הוא בעייתי, זה לא בהכרח אומר שהוא לא נכון. אבל זה בפירוש אומר שצריך לחפש ביסוס נוסף. הנה כמה דברים שחשוב לבדוק.

האם המקור אמין? כדי להעריך אמינות של מידע, יש סדרה של שאלות שעלינו לשאול:

  1. מי הכותב – האם הכותב מזהה את עצמו? אם כן, האם אפשר למצוא מידע על הכותב שיעזור לי להבין מה הרקע שלו? האם הוא איש מקצוע בהקשר לנושא עליו הוא כותב? אם למשל מדובר בבעל תואר ד”ר, אבל בפועל מדובר בד”ר לפילוסופיה (שלא לומר מאמן מנהיגות) שכותב על רפואה, אולי יש מקום לפקפק בדבריו או לפחות לחפש מקור נוסף. אם הכותב כלל אינו מזהה את עצמו, יש מקום לזהירות כפולה ומכופלת. האם הוא מוכר מוצר מתחרה? אם כן, אולי הוא כותב מתוך אינטרס מסויים. במקרה של ספק, צריך לחפש חיזוק מצד כותבים שלא ניתן לחשוד בהם באינטרס כזה. למשל, אם רופא מסויים נותן חוות דעת ובאותה נשימה מציע למכור “חיסון הומאופטי”, יש מקום לפקפק באינטרסים שלו.

  2. איפה התפרסם – האם מדובר במאמר מדעי ואם כן, האם מדובר במאמר שהתפרסם במגזין בו מתבצעת ביקורת עמיתים, או שמדובר במגזין שיפרסם כל דבר? לחילופין, מאמר שהתפרסם באתרים של גופים ממשלתיים או בינלאומיים (נניח ה-CDC או ה-WHO) יכול להחשב גם הוא כאמין ובדוק.

scientist kills journalistscientist kills journalist

מקור התמונה: מדע גדול, בקטנה http://www.facebook.com/MadaGB

  1. איפה התפרסם 2 – אם מדובר בכתבה שהתפרסמה באתר חדשות באינטרנט, צריך לזכור שלעורכים יש אינטרס לספק כותרות סנסציוניות ולמצוא את הזוית ה”מעניינת” בכל סיפור. בנוסף, אם מזכירים בכתבה מחקר מדעי, כדאי למצוא את המאמר המקורי, כי לא פעם יש פער עצום בין מה שכתב החוקר ומה שלבסוף התפרסם.

  2. איפה התפרסם 3 – מה עוד מפורסם באתר? אם האתר מפרסם מידע לכאורה רציני ומהימן, לצד כתבות על חדי קרן קסומים, אולי צריך להזהר.

  3. איפה התפרסם 4 – לפעמים יש אתרים שעלולים לבלבל אותנו (חלקם גם עושים את זה בכוונה). למשל, אם יש אתר שבשמו מופיעות המילים ‘רפואה’ ו’רמב”ם’, הוא לא בהכרח קשור לבית החולים רמב”ם.

האם המידע שלם?  אם מצאתי קטע שמצוטט, כדאי למצוא את המקור שממנו הוא צוטט. למשל, אם כתבה מצטטת קטעים מתוך דו”ח מבקר המדינה, כדאי למצוא את הדו”ח המלא ולקרוא אותו. בתוך ההקשר ניתן לגלות שהמשמעות של המידע שונה ולפעמים התמונה המלאה מתבררת כשונה מאוד ואף הפוכה מכפי שנראה לראשונה. [עדכון: רביב פרסם בתגובות התייחסות מתומצתת לפוסט של “אמת אחרת” כי חשוב לא להשאיר שטויות ללא התייחסות מסודרת. תודה רביב!]

האם המידע רלוונטי? לפעמים אנחנו מוצאים מידע שקשור לנושא אבל אם נבדוק אותו בתשומת לב, נגלה שהוא אינו עונה על השאלה שמעניינת אותנו. למשל בהקשר למבצע החיסון הנוכחי לפוליו, אם ראינו מחקר שמצביע על השגת 20% חסינות לפוליו זה נשמע מאוד נמוך, אבל כשהשאלה היא מהי רמת החסינות המושגת במעי והמאמר עוסר בחסינות במערכת הדם, אפשר לומר שזו תשובה מצויינת אבל לא לשאלה ששאלנו.

האם המידע עדכני? עדכניות המידע חשובה מאוד, אבל תאריך הפרסום אינו בהכרח מה שיתן לנו את התשובה לשאלה הזו. “מחקר מדעי הוא לא קוטג’, הוא לא מתקלקל” נכתב בקבוצה, וזה נכון – ישנם מחקרים שבוצעו לפני עשרות שנים ונחשבים עד היום לבסיס של הידע המדעי בתחומם. אבל חשוב לוודא שמדובר במחקרים שלא הופרכו מאז שנכתבו. כמו כן, אם מדובר במידע ישן, לעיתים קרובות נכתבו מאז מחקרים נוספים המעשירים ומרחיבים את הידע מתוך המאמר המקורי.

מי שאוחז במידע לא בהכרח אוחז גם בידע

מי ששואל את השאלות האלו, מגן קודם כל על עצמו. הוא אולי לא איש מקצוע, אבל לפחות ידע האם הדף שמצא הוא רלוונטי, אמין, מהימן וכדאי להתייחס אליו. אבל גם אם כולם יסגלו לעצמם את המיומנויות האלו, עדיין לא נתגבר על הבעיה הגדולה ביותר.  באחד הויכוחים שניהלתי בקבוצת הורים מדברים על החיסון לפוליו אמרה לי מתנגדת לחיסונים: “לא צריך להיות רופא או חוקר מחלות זיהומיות. צריך פשוט להיות אינטליגנט, סקרן וחוקר…” ובכך הגדירה את האשליה המסוכנת ביותר.

1235492_10152125421725968_1386304509_n1235492_10152125421725968_1386304509_n

מקור: יואב מורן

הקלות של מציאת המידע יוצרת את האשליה כאילו ברגע שמצאתי את המידע בהכרח יש לי את הידע. האבחנה בין השניים חשובה. מידע הוא בגדר הודעה – מסירה של מידע ופרסום שלו. ידע הוא מכלול של פריטי מידע שמצטרפים למידע קודם ותובנות שקיימות אצל אדם.

אחת החוויות המעניינות בשבועיים האחרונים היתה הנסיון לפענח מחקר מסויים שפורסם בקבוצה. לקרוא אני יודעת, חשיבה והבנה מדעית יש לי וגם יש לי רקע באימונולוגיה בזכות התואר הראשון שלי (ביולוגיה). אבל התברר לי שזה לא בהכרח מספיק. כשקראתי את המאמר לראשונה, לא הבנתי חצי מהמשמעויות של המחקר. הייתי צריכה לקבל הסבר ופרשנות של רופאה מתמחה באפידמיולוגיה, שבזכות הידע שלה, כולל מעל 10 שנות לימוד והתמחות, ידעה להשלים פערים שהיו חסרים לי וגם קריאה מדוקדקת וזהירה של המאמר לא היתה עוזרת לי בהשלמתם.

1237663_10152125346610968_892679491_n1237663_10152125346610968_892679491_n

מקור: יואב מורן

הורים רבים מגיעים לקבוצה ודורשים לראות רפרנס מדעי לגבי מחקר קליני או היבטים אחרים שקשורים לחיסון הפוליו. אבל בפועל, הרפרנס האלו אינם מועילים להם כלל, ולמרות שהם חושבים שזה מתפקידם ללמוד את המידע כדי לקבל החלטה מושכלת (דבר שהוא חיובי ביותר בעיני), חלקם אף מודים שאין להם יכולת לעשות במידע הזה שימוש. הורה אחד כתב: “אני לא מומחה לתחום ולכן המסמך הזה די קשה להבנה” – המסמך היה קשה להבנה מכיוון שהיה רק חלק אחד מתוך גוף ידע שכולל עשרות מחקרים ותילי תילים של מידע, שאי אפשר לקלוט ולהבין באחר צהריים אחד של שיטוט באינטרנט.

אז מה אני אומרת? שנוותר מראש? חס וחלילה. זה לא אומר שאי אפשר לעסוק בנושא מבלי ללמוד קודם 10 שנים, אבל זה כן אומר שצריכים להיות מאוד זהירים, במיוחד בתחומים שאינם יומיומיים וברורים. זה אומר שצריכים להיות מוכנים להשקיע הרבה זמן בלימוד והבנה של התחום בכלל לפני שצוללים פנימה לנושא ספציפי. זה גם אומר שלא הוגן לצפות מכל אחד להתמודד בעצמו עם מידע מקצועי מורכב.

אלו בדיוק המצבים שבהם אנחנו צריכים אנשי מקצוע. לפעמים זה מידען, שידע לעשות עבורנו את הבדיקות המתאימות ולהביא לנו מידע מהימן. לפעמים זה רופא או מהנדס או מומחה בכל תחום אחר שבו מדובר. וכשמדובר בסיטואציה שבה אנחנו לא סומכים על הגוף שאמור לספק לנו את המידע (וכבר כתבתי פה בעבר שלדעתי משרד הבריאות הרוויח ביושר את החשדנות המופגנת כלפיו), כדאי לחפש מומחה אחר בלתי תלוי שידע לתת לנו את התשובות. רק תוודאו שהמומחה שמצאתם מהווה בעצמו מקור אמין ומהימן. אל תסכימו לקבל עצות ומידע רפואי ממישהו שלא מזדהה, או עצות לגבי חיסון מסויים ממי שמזדהה כמתנגד לכל החיסונים באשר הם. זו, אגב, היתה אחת הסיבות העיקריות שפתחנו את הקבוצה: כדי לספק מקום שבו ניתן לקבל הסברים ממומחים שונים, גם כאלו שקשורים למשרד הבריאות וגם כאלו שאינם קשורים אליו.

הכל מתחיל ונגמר בחינוך

אני מקווה שבתי הספר ילמדו את המיומנויות האלו ויקנו אוריינות מידע בסיסית לתלמידים. אני לא אופטימית במיוחד. אני פסימית במיוחד לגבי מי שיצאו כבר ממערכת החינוך ואין סיכוי שילמדו את המיומנויות האלו. אלו האנשים שמאמינים לכל דבר שהם קוראים, בלי שום אבחנה. אלו האנשים שמהווים את דעת הקהל בעשרות השנים הקרובות. אלו האנשים שכל מי שצועק מספיק חזק או כותב מספיק משכנע יכול להשפיע עליהם.

ואם כבר אנחנו מדברים על חינוך, עוד כמה נושאים שחשוב מאוד שיכללו בתוכנית הלימודים:

1256532_10152125413890968_1794427758_n1256532_10152125413890968_1794427758_n

מקור: יעל פורמן

לוגיקה – אני כל הזמן פוגשת טיעונים כושלים ואנשים לא רואים את החורים הפעורים בהם. החל מטיעונים שמציגים הנחות ומסקנה שאינה נובעת כלל מההנחות האלו, המשך בטיעונים מעגליים וכלה במצבים אבסורדיים, בהם לא משנה מהו המידע, גם אם הוא סותר, לבסוף מגיעים לאותה מסקנה. חשוב לדעתי ללמד כיצד לבנות טיעון לוגי אבל גם כיצד לקרוא ולהתמודד עם טיעונים: מהו טיעון לוגי, איך מזהים כשלים לוגיים ומהם כשלים לוגיים נפוצים.

  1. סטטיסטיקה – כל כך הרבה מידע מגיע היום בצורה של ניתוח סטטיסטי, וכל כך קל לטעות בהבנה שלו. בניגוד למה שנראה לנו, סטטיסטיקה אינה אינטואיטיבית. צריך להקדיש זמן ללימוד מיומנויות בניתוח סטטיסטי ובהבנה של מידע שמוגש בצורה הזאת.

  2. השיטה המדעית – יש המון דברים סביבנו שקשורים למדע. והנה, גם מי שאינו מדען מוצא את עצמו צריך לקבל החלטות על בסיס של מחקר מדעי. אני חושבת שכל תלמיד צריך להבין מונחים בסיסיים במדע (מהי השערה? מהי תאוריה? מהי עובדה?), כיצד מבוצע מחקר מדעי, מדוע נראה כאילו המדענים האלו כל הזמן משנים את דעתם, מהו פסאודו מדע וכיצד מזהים אותו ומהי רפואה מבוססת ראיות.

ונסיים בברכת שנה טובה ובריאה, נטולת פוליו, פסאודו מדע ושקרים.

* אני יודעת שזו צורה פשטנית לתאר את זה, אבל זה לא פוסט בנושא SEO, אז נשאיר את זה להזדמנות אחרת.

** פעם אפילו בנינו תוכנית לימוד לצעירים לנושא הזה.

#אוריינות #חיפוש #מדע #חינוך #חיסונים #פייסבוק #ספקנות