דיאטה, סטרס והשמנה

Updated: אוק 3

למה דיאטה יותר משמינה ויוצרת עודף משקל? לאה גאון הרזיה בלי דיאטיהלמה דיאטה יותר משמינה ויוצרת עודף משקל? לאה גאון הרזיה בלי דיאטיה

הכל מתחיל ברצון תמים לרזות, להשיל מספר ק"ג ולהרגיש קל ונוח יותר עם גופך.

ברור לך שעודף המשקל שלך הוא תוצר של אכילת יתר, בין אם את פעילה גופנית ובין אם לאו ולכן הרעיון של דיאטה נשמע הרעיון הכי הגיוני בסביבה. בעיקר בסביבה בה כולם בשלב כזה או אחר של דיאטה. ובודאי בגלל שאין שום דרך אחרת שאת מכירה.

ברגע שהחלטת "דיאטה" - קבעת לעצמך הגבלה ופוקוס על מחשבת חסך, גם אם הדיאטה מאוזנת ונחשבת בעינייך "אורח חיים בריא". המסר המחלחל לתודעתך הוא הגבלה. הגבלה של חופש הבחירה שלך. מוחך, מצידו, קולט מסר זה כאיום על זרימה רציפה של רכיבי תזונה ואנרגיה.

אם תסבי תשומת לב, תוכלי להבחין שאת השפעת המסר הזה תחושי מיד, כשבתוכך תתעורר לה תחושת התנגדות, לעיתים קלה ולעיתים חזקה. אם לא תחושי בה מיד, זה רק בגלל שצונאמי של מוטיבציה מציף אותך, אנרגיה של תקווה המלווה כל דיאטה חדשה, כזו שלא עשית בעבר, והמחשבה שהנה אוטוטו תגיעי אל היעד המיוחל, מרגשת אותך באופן בלתי יתואר. עם הזמן ילכו ויחלשו קולותיהם של אלו לצד עלייתם של כוחות ההתנגדות.

ההתנגדות הזו איננה כח יצר הרע שלך או קול ההרס העצמי ההתנגדות הזו באה מתודעתך השפויה ומגופך הבריא. ברגע שהעברת בתאי מוחך את מסר ההגבלה, נורות החרום נדלקות והמח מעורר את מנגנוני ההגנה לשמירה מקסימלית על שיווי משקל מטאבולי. מבחינת הגוף, הוא נכנס למצב של אי-ודאות. מבחינת הגוף, הוא תחת איום קיומי. המוח שלך אינו מרשה לעצמו להתבלבל בכל מה שקשור לקיום שלך. גוף בדיאטה הוא גוף רעב, ורעב...הוא סכנה.

הגוף שלך אינו יודע דיאטה מהי, בדיוק כפי שאינו יודע שיש מסעדת מזון מהיר בכל פינת רחוב והמון פריטי מזון בארונות המטבח ובמקרר, הוא כן יודע השרדות בעת צנע ומחסור.

ברגע שמוחך מזהה, מבחינתו, מצב של סכנה, כל הגוף נכנס למצב של סטרס ומפעיל מגוון מנגנוני הגנה.

כדי להבין את האופן בו מתפקד גופך תחת חסך הדיאטה, נשתמש במטאפורה של אדם שפוטר מעבודתו. נגיד שקוראים לו - חיים. ונציין שחיים הוא אדם נבון שיודע להתנהל.

כשאדם מפוטר מעבודתו, חיים, במקרה שלנו, הדבר המיידי שנפגע הוא תזרים המזומנים שלו. הבטחון הכלכלי מתערער ותובע התארגנות חדשה למען שמירת הסטטוס-קוו. אז, מה הדבר המיידי שיעשה חיים, שתזרים המזומנים שלו הצטמצם?

ודאי תסכימי שקיצוץ בהוצאות הוא צעד חכם מצד חיים. בתחילה מדובר בהוצאות שהן בגדר מותרות ובהמשך, ככל שנמשך החסך, יתרחב הקיצוץ להוצאות המחיה. כך פועל גם גופך. חילוף החומרים שהוא ההוצאה (האנרגטית) השוטפת של הגוף והוא מתחיל לרדת. אם אין הכנסה רציפה וראויה , לא מבזבזים. ככל שנמשכת הדיאטה או מוקצנת, כך הולך ופוחת קצב חילוף החומרים.

לאחר צמצום ההוצאות ובמקביל, מתחיל חיים לחפש מקורות מזומנים זמינים, מעין פק"מים קטנים, קצת כסף ששם בצד ואפילו מוכר כמה דברים בעלי ערך כזה ואחר כדי לקיים את היום-יום. ברמת הגוף מדובר במסת השרירים. חלבוני השריר שאינם מיועדים למלא את צרכיו האנרגטיים של הגוף, הופכים להיות ספקי אנרגיה בעת סטרס. הם לא נועדו לצורך זה מלכתחילה אבל בעת מצוקה, הכל הולך. זה גם השלב שבו תתחילי לחוש ירידה במשקל. מדוע את חווה ירידה במשקל בתחילת כל דיאטה? תכולת המים בשרירים גבוהה מאוד ולכן עם פירוק חלבוני השריר, מופרשים מים רבים שמשפיעים על משקל הגוף. (שימי לב שבעת דיאטה,את רצה יותר לשרותים). לכן דעי, ירידה במשקל הגוף, כפי שנמדדת ע"י מאזני שקילה, משבוע לשבוע מעידה על ירידה במסת השריר שלך ולא משקפת ירידה במסת השומן. כלומר, את אולי יורדת במשקל (המסה הכללית של הגוף) אך לא באמת מרזה (כי מסת השומן לא משתנה).

אותה מסת שריר היא רקמה בעלת רמת פעילות מטאבולית גבוהה. זוהי מסה שנחשבת לבזבזנית האנרגיה הגדולה ביותר בגוף. כשאת "נוגסת" ממנה, את מפחיתה את יכולת הגוף ל"שרוף" אנרגיה. ההוצאה האנרגטית שלך פוחתת, חילוף החומרים בטווח הקצר והארוך הולך ומצטמצם.

ומה קורה עם רקמת השומן כשאת בדיאטה? בואי נחזור לחיים. אז הוא מכר קצת פריטים (שרירים) ליצירת תזרים מזומנים (אנרגיה). האם הוא ימהר לשבור תכניות חסכון, בתקופת אי ודאות? קופת החסכון שלו היא הבטחונות שלו, הוא ידחה את הקץ ככל הניתן לפני שיפתח אותן. חיים הוא בחור שקול. קופת החסכון של הגוף היא רקמת השומן שלו וגם הוא ישמור עליה מכל משמר. בימים של חוסר ודאות, לבטחונות שלך יש ערך הולך וגדל. הגוף אינו ממהר לפרק את רקמת שומן שלו ואף הופך להיות קנאי לה. הגוף הופך אפקטיבי יותר באגירת שומן ובשמירה עליו. הוא מעלה את כמות הליפאזות (אנזימים שמתפקידם לסייע באגירת חומצות שומן ברקמה המדוברת). בדיוק כפי שחיים ישמור כל שקל מכל הכנסה מזדמנת.

חיים מובטל המשווע לפרנסה ונוטה לקחת כל עבודה שתכניס מזומנים, גם עבודות מזדמנות שתגמולן נמוך. כל שקל ייספר, כל שקל חשוב ולכל שקל תהיה כתובת. (במידה ואתם מחושבים כמו שהגוף יודע להיות). הוא מתייעל. ברמת הגוף, קורה אותו דבר, גם הוא הולך ומתייעל, יכולת הספיגה של מערכת העיכול עולה ע"י הגברת כמות אנזימי הפירוק (כולל אלה המצויים בפה. כמות הריר עולה) וטרנספורטרים לספיגה אל מערכת הדם. כך שאם בעבר אכלת פרוסת לחם והגוף שלך ספג רק חצי ממנה, עתה הוא יספוג יותר, אולי את כולה. תוסיפי לזה את התייעלות הגוף באגירת שומן ותקבלי את הגדלת פוטנציאל ההשמנה שלך. האם לא זה, בדיוק, מה שקרה לך עם השנים כשעברת מדיאטה לדיאטה. לא, זה לא גנטי, זה מעשה ידי אדם.

אז מה קיבלנו עד כה? חילוף חומרים הולך ויורד פירוק שרירים שמירה על רקמת השומן התייעלות בספיגה ממערכת העיכול התייעלות באגירת שומן אז אולי ירדת במסת הגוף הכללי (הרי ירדת 1.5 קג בשבוע האחרון, לא?!) אך הרכב הגוף שלך והפיזיולוגיה שלך מעידה שאינך מרזה. הגוף שלך מאבד מסה רזה (שרירים) ושומר על המסה השמנה (במקרה הטוב) - זה אומר שהגוף שלך הופך שמן יותר על אף הירידה במשקל הכללי שלו. הגוף שלך כבר בונה את התשתית להשמנה הבאה, ש"תציל" אותו מהקטסטרופת הדיאטה הבאה

אך כאן לא תמה ולא נשלמה תגובתו של גופך לסטרס שכפית עליו. מה עוד עושה חיים שלנו שאיבד את תזרים המזומנים הרציף והבטוח שלו? כמובן, שולח קורות חיים, מחפש עבודה ראויה לכישוריו ולצרכיו, שולח לחמו על פני המים על מנת לייצר מזומנים למען השרדותו הכלכלית.

זה בדיוק מה שעושה המח שלך בדיאטה, הוא משחרר נוירוטרנסמיטור הנקרא נוירופפטיד-Y. ותפקידו של זה הוא לא פחות ולא יותר לעורר את החשק והתאוה שלך ל...פחמימות. גם את האלה שמעידות על עצמן כבעלות חולשה לפחמימות? אז אם חשבת עד כה שהכמיהה שלך לבורקס, ללחם, לשוקולד היא יצר הרע שלך או גזירה גנטית, כדאי שתחשבי שוב. זהו מופע ראווה של כוח ההשרדות הנורמלי של המוח השפוי שלך.

התשוקה למזון פחמימתי בעיקר, עולה. הגוף מאוד קנאי למאגרי הפחמימות הקטנים ממילא והמדלדלים במהרה שלו. בעוד רובם המכריע של תאי הגוף משתמשים בשומן לצורך הפקת אנרגיה, ישנם תאים "מפונקים" אשר משתמשים אך ורק בפחמימות, אלה הם תאי מוח מסוימים וכדוריות הדם האדומות. כיוון שמאגרי הפחמימות בגוף קטנים ומתרוקנים בקלות, המוח מפעיל מנגנון מיוחד שכזה אשר אינו קיים עבור שום רכיב תזונה אחר, מנגנון שידחוף אותנו לצרוך פחמימות.

כל נסיון שלך להילחם בדחף הזה לפחמימות ולחיות על דיאטה ללא פחמימות, הוא נסיון להפעיל כוח-רצון כנגד כוח החיים, כנגד כח הרצון של הגוף שלכם להתקיים באופן מיטבי ולכן רכעיון ההמנעות מפחמימות לא יחזיק מעמד.

עלית התשוקה שלך למזון והכמיהה שלך למזונות מסוימים, היא תוצאה טבעית של ההגבלה עצמה.

ככל שעולה התשוקה למזון, כך את מפעילה יותר כוח (רצון) וככל שעובר הזמן את הולכת ונחלשת, הולכת ומשחררת, מפחיתה את החסך ומפצה עליו. משהו שהראש הדיאטטי שלך אינו רואה בעין יפה. הראש הדיאטטי שלך מרים ראש ומתנגד למהלכים ביולוגיים רגשות האשם מכרסמים בך אט אט. ככל שאת מרפה.

החסך ורגשות האשם הם חברים טובים שמתנדנדים להם יחד. דמייני נדנדה שבשני קצותיה יושבים שני ילדים. האחד נקרא "חסך", השני נקרא "רגשות אשם". כשה"חסך" למעלה, "רגשות האשם" למטה. הרי אין לך על מה להרגיש אשמה כשאת "ילדה טובה" ועומדת בהגבלה המלאכותית שיצרת. ככל שה"חסך" יורד כך עולה "רגשות האשם".

הנתיב הרגשי לאיבוד שליטה ולאכילת יתר

רגשות האשם אינם לבד על הנדנדה הזו, איתם עולה התסכול, עולה האכזבה, מתגברת השיפוטיות, הביקורת וההלקאה העצמית. כל אלה מובילים אותך בנתיב אחד ברור ומהיר ליעד קבוע, אל האוכל והאכילה.

והמזון שוב תופש את תפקידו להקל על רגשותייך או על מנת להעניש אותך על התנהגות "רעה"

איבוד השליטה והשמנה חוזרת

וככל שנוקפים הימים, את הולכת ומאבדת את תחושת השליטה שעליה עמלת. אותה שליטה מדומה מתחלפת באכילה רגשית הולכת וגוברת. דיאטה אולי נתפסת ככלי ליצירת חווית שליטה, אך באמצעותה לעולם לא תוכלי להיות בשליטה אמיתית, זוהי רק תחושה, תחושת אשליה לפרק זמן מוגבל.

חיים דיאטטיים הם חיים במטוטלת כך את מוצאת את עצמך במהלך החיים, או אוכלת פחות מדי או אוכלת יותר מדי. תנועת מטוטלת שולטת באכילה שלך ובמשקל שלך.

בין אם הצלחת לגעת במטרה שלך ובין אם לאו, מגיע השלב שבו מתעורר הפחד הגדול מפני השמנה חוזרת שאכן מתממשת, עד.....שתגיעי שוב לנקודה, נקודת ההתחלה (חזרו לתחילת המאמר) בה תרצי לרזות, תתגייסי מחדש, עם דיאטה חדשה לתהליך המעגלי הזה.

את לא לבד במחול השדים הזה של הדיאטה לתהליך המעגלי הזה יש שם והוא נקרא מעגל גודריק-פורית'. כל מי שחי בדיאטה מכיר את המעגל הזה על בשרו, מנסיונו. זהו המעגל שחחוים למעלה מ- 95% מאלה שמנסים לרזות באמצעות דיאטה, רק על מנת למצוא עצמם שוב באותו משקל במקרה הטוב, ובמשקל גבוה יותר במקרה הרע.

הבעיה עם המעגל הזה אינו רק המשקל שבטווח הרחוק עולה. הבעיה היא שהמעגל הזה הולך ומצטמצם ככל שאת חוזרת עליו, כך משך הזמן בו את מסוגלת לגייס את כח הרצון שלך ולהצמד למערכת כללים וחוקים תזונתיים הולך ופוחת.

הנזק האמיתי הוא שאת צוברים נסיון שלילי במאמצייך להשגת השאיפה הלגיטימית לחוש נוח בגוף קל ובריא. נסיון זה פוגע באמון שלך בעצמכם והופך את המטרה לדמיונית ובלתי-מושגת.

וזה חבל!

****************

אני מזמינה אותך לוותר על הקרוסלה הזו ולוותר על הדיאטה כדרך. היא לא הובילה אותך לחיים רזים עד כה, ואין סיבה להאמין שתצליח לך יותר בעתיד.

הגיע הזמן לגישה חדשנית ומרעננת שמגייסת את הגוף שלך כפרטנר לתהליך ואת התודעה שלך ככוח מניע חיובי. אם טרם השתכנעת קראי כאן - בדף זה ריכזתי עבורך את נזקי הדיאטה. מאמינה שתוכלי לזהות אצלך את חלקם. או קראי מאמרים נוספים אחרים בבלוג אם את בשלה להתקדם קראי כאן על תוכנית ההרזיה שאני מציעה "החופש להיות רזה"

#דיאטות #רצוןלרזות #עודףמשקל #אכילתיתר #דיאטהמאוזנת #מוטיבציהלהרזיה #חילוףהחומרים #ירידהבמשקל #השמנה #חולשהלפחמימות #דיאטהללאפחמימות #אכילהרגשית #הדיאטה #תוכניתהרזיהלאהגאון #תוכניתהרזיה #לאהגאוןדיאטנית

171 views